<h1>הבתים — שערי בשר בחלב שער תשיעי</h1>
<h2>דף פב.</h2>
כתב הר' שלמה אסור שנפל למקום אחד ואינו יודע לאי זה מהם יש בזה להקיל ולהחמיר, כיצד שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור ולפניהן שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלו אלו לתוך אלו, אם אסורין של דבריהם הוא אני אומר אסור לתוך קדירה של איסור נפל והיתר לתוך קדירה של היתר נפל ואפילו אין היתר שבקדירה רבה על האיסור שנפל כאן, כיצד שתי קדירות אחת של בשר שחוטה ואחת של בשר נבילה וכיוצא בהן ולפניהן שתי חתיכות אחת של שומן ואחת של שומן גיד הנשה ונפלה אחת מהן לתוך קדירה זו ואחת לתוך קדירה זו, אני אומר שומן לתוך היתר נפל ושמנו של גיד לתוך איסור נפל, וכן הדין לשתי קדירות אחת של גבנת גוים ואחת של גבינה כשרה ונפלה חתיכת גבנת הגוים לתוך אחת מהן וגבנה כשרה לתוך האחרת, וכן כל כיוצא בזה, וכן הדין לחתיכה אחת של איסור שנפלה לתוך אחת מהן, אני אומר לתוך איסור נפלה, בד"א בשאינו רבה האיסור שנפל כאן על ההיתר, אבל אם רבה האיסור על ההיתר אין תולין כל כך להקל. היה איסור מאיסורי תורה אין תולין בו להקל לומר לתוך (היתר) [איסור] נפל עד שירבה היתר על האיסור עד כדי שיתבטל בתוכו מדברי תורה היה ההיתר רבה על האיסור כדי שאילו נפל אסור זה לתוכו היה בטל מדברי תורה, תולין גם בזה להקל ולומר איסור לתוך איסור נפל, כיצד שתי קדירות אחת של בשר שחוטה ואחת של נבילה, ונפלה חתיכת נבלה לתוך אחת מהן, אם רבה היתר שבקדירת ההיתר קצת על חתיכת הנבילה שנפלה כאן תולין להקל, לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב ואעפ"י שהחמירו חכמים להצריכן ששים, כל ששעורו של דבריהם הקלו בו. היו שתי קדרות ממין אחד (בשתי) [ושתי] החתיכות ממין אחר, אין תולין בזה להקל עד שירבה היתר על האיסור ששים, מפני שאין מתבטל מין בשאינו מינו דבר תורה בפחות מששים, ויש מקילין כל שאין בו כזית בכדי אכילת פרס, ע"כ. דעת המקילין שטעמו ולא ממשו אסור מדברי סופרים, וזה נתברר לנו, אבל אני תמה האיך מקילין בדבר זה גם במה שמצריך הרב ששים, כי מין בשאינו מינו אפשר לעמוד על טעם האיסור על ידי קפילא, ואת שיש בו טעם האיסור אסור ואת שאין בו טעם האיסור מותר, ואפשר שדעת הרב בשאי אפשר לעמוד על טעמו על ידי קפילא אבל כל שאין בו כזית בכדי אכילת פרס לא נתברר אם דעתם כי אחר שיצא מאיסור תורה אין אנו צריכין לקפילא מכל מקום אם טועם בו טעם האיסור אסור ואם אין בו טעם האיסור מותר לדברי הכל אפילו לא נתבטל בששים.
כתב הר' שלמה היו לפניו שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור מן האיסורין של דבריהם, כגון שמנו של גיד הנשה וכיוצא בו, ונפלה אחת מהן בידוע לתוך קדירה של בשר שחוטה, ואינו יודע אי זו חתיכה אם של שומן או של גיד מותר, שאני אומר של היתר נפלה כאן ואף על פי שאין ההיתר רבה על החתיכה שנפלה כאן וכמו שביארנו אם איסור של תורה אין מתירין עד שירבה ההיתר על האיסור על הדרך שביארנו. היו לפניו שתי קדירות ושתיהן של היתר ולפניהן שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור ואפילו מאיסורין של דבריהם, ונפלה אחת מכאן ואחת מכאן שתיהן אסורות, שאי איפשר לתלות בזה יותר מזו, בד"א בשאין באחת מהן כדי לבטל האיסור, אבל בזמן שיש באחת כדי לבטל האיסור שתיהן מותרות ואין הפרש בדבר זה בין ששתי הקדירות לאדם אחד בין שהאחת לאחד והשנית לאחר ע"כ. דברים אלו נאמרו בענין איסור של תרומה. ויש מי שאומר שאין אומרין בכיוצא בזה בשאר האיסורין אם הם איסורין של תורה להקל בו (כשוכב) [כשירבה] ההיתר על האיסור, ולדברי הר' שלמה שומעין מאחר של מצאנו ראיה לחלק בין שאר איסורין לתרומה בדבר זה.
כתב הר' שלמה היו לפניו שתי קדירות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן, וידוע לאי זו נפל [וחזר ונפל איסור אחר לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפל] אני אומר למקום שנפל האיסור הראשון שם נפל השני, נפל האיסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו נפל ואחר כך נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאי זו נפל שתיהן אסורות, ואין אומרין למקום שנפל האיסור האחרון שם נפל הראשון.
יש מן הגדולים שכתב איסור שנפל לתוך היתר ונתבטל, ואחר כך נפל שם איסור אחר, ואין בהיתר כדי לבטל שני האיסורין אין אומרין שאסור ראשון חוזר, אלא אף איסור הראשון שנתבטל מצטרף עם ההיתר לבטל האיסור האחרון, ויש מי שכתב שאם יש באיסורין בנותן טעם אינו בטל, שהטעם אינו [בטל] לעולם, ואם היה מין במינו ורבה עליו האיסור אעפ"י שכבר נתבטל הראשון הואיל ויש בו עתה איסור מרובה על ההיתר הכל אסור, אעפ"י שיש לי לדון בענין ההלכה שאעפ"י שיש באיסורין בנותן טעם כל זמן שנתבטל אינו נעור, יראה לי שאם יש בו מן האיסור טעם וממש האסור והוא כזית בכדי אכילת פרס, האיסור חוזר ונעור.
